פסק-דין בתיק עד"י 5305/08

המשיב הורשע על פי הודאתו בעבירה של ניסיון לירי לעבר אדם, על שבחודש אפריל 2007 ביקש לבצע פיגוע ירי, ביחד עם שני אחרים, לעבר בתי היישוב מגדל עוז. המשיב וחבריו היו חמושים בנשק של אחד החברים ובעשרה כדורים, ומשהגיעו לקרבת מקום והבחינו בכוחות צה"ל שנמצאים באזור, נמנעו מלבצע את הירי ושבו על עקבותיהם. בימ"ש קמא גזר על המשיב 24 חודשי מאסר בפועל ו-12 חודשי מאסר על תנאי, תוך שהוא מציין כי שקל לזכותו של המשיב את הודאתו בהזדמנות ראשונה, מבלי שהובטח לו דבר; את הזמן שחלף ממועד האירוע ועד למעצרו של המשיב, 15 חודשים שבהם המשיב לא פעל בניגוד לחוק; וכן את חלקו הפחות יחסית של המשיב באירוע, בכך שהנשק לא היה שלו ולא נישא על ידו, וגם כמות הכדורים הייתה מוגבלת ביותר, ולכן גם הסיכון הפוטנציאלי מהמעשה היה מוגבל.

התביעה מערערת על קולת העונש אשר לדברי התובע חורג במידה ניכרת מרמת הענישה  שנקבעה בעבר בעבירות דומות. לעומת זאת, הסנגור טוען כי אין להתערב בפסק הדין של בימ"ש קמא אשר שקל את כל השיקולים הרלבנטיים, ואבחן כראוי את עניינו של המשיב מאותם פסקי דין שהוגשו ע"י התביעה.

טווח הענישה בעבירה שבה הורשע המשיב רחב למדי, ומידת העונש תלויה בנסיבות הקונקרטיות של כל מקרה ומקרה. הנסיבות שלפנינו אינן מן החמורות בעבירה זו, שכן כפי שציין השופט הנכבד קמא, הנשק לא היה שייך למשיב והוא לא החזיק בו, מספר הכדורים היה מצומצם יחסית, ובנוסף לכל אלו, לא ברור מכתב האישום באיזה נשק מדובר, וכנהוג במשפט הפלילי, יש להניח את ההנחות הנוחות למשיב, לאמור כי מדובר בסוג נשק ובמעשה שגם אם היה מגיע לכלל ביצוע, פוטנציאל הנזק ממנו היה מוגבל מאוד. כעולה מכתב האישום, הניסיון הופסק בשלב מוקדם יחסית, ובהיעדר ראיות אחרות, יש לקבל את דברי הסנגור כי מדובר במעידה חד פעמית.

אכן, עצם התכנון לבצע פיגוע ירי, וכל שכן העברת תכנון כזה לפסים מעשיים, יש בהם חומרה לא מבוטלת, אולם כאמור מכלול הנסיבות כמפורט לעיל היה בו כדי לאפשר את אי מיצוי הדין עם המשיב. במיוחד אמורים הדברים נוכח העובדה שהמשיב הודה בשלב מוקדם, אף מבלי שהובטח לו דבר ע"י התביעה, ויש בכך כדי ללמד על לקיחת אחריות וחרטה מצידו של המשיב.

בנסיבות אלה, וגם אם יש ממש בטענת התביעה כי בימ"ש קמא הקל עם המשיב במידה לא מבוטלת, אינני סבור כי מדובר בחריגה קיצונית מרמת הענישה במידה שמחייבת את התערבותה של ערכאת הערעור. לכן, בסופו של יום, משמצאתי כי השופט הנכבד קמא שקל את כל השיקולים הרלבנטיים, לא ראיתי מקום לשנות מהתוצאה העונשית שאליה הגיע.

נוכח האמור, הערעור נדחה.    

ניתן היום, 20 באוגוסט 2009, ל' באב התשס"ט, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק פסק דין זה לידי הצדדים.

נשיא התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: